גז"ד למורשע בהשלכת מטען חבלה מאולתר על דודיו

הנאשם הודה והורשע במסגרת הסדר טיעון בעבירות שיוחסו לו בכתב אישום מתוקן.

הצדדים הגיעו להסדר טיעון, לאחר סיום הבאת ראיות התביעה, אשר כלל שינוי בעובדות ובהוראות החיקוק שבכתב האישום המקורי ובאשר לעונש, הסכימו הצדדים לטעון "באופן חופשי".

העבירות בהן הודה והורשע הנאשם הן עבירות לפי סעיפים 333 + 335(א)(1) ו-  144(א) + (ג)(3)  לחוק העונשין, התשל"ז - 1977, קרי, חבלה חמורה בנסיבות מחמירות, ועבירות בנשק.

א.        עובדות כתב האישום המתוקן :

            ביום 25/11/07 התפתח וויכוח בין הנאשם לבין דודיו על רקע יחסו של הנאשם לאמו.

            במהלך הוויכוח החל הנאשם לזרוק אבנים לעבר הדודים, ותוך כדי כך ניגש סמוך לקיר שליד ביתו, הוציא מתוך האדמה מטען חבלה מאולתר (להלן: "המטען") וזרק אותו לעבר הדודים, שעמדו ברחבת חצר ביתו של הנאשם, בסמוך לרחוב ביישוב בענה.

            באותה העת הלכו ברחוב מוחמד עומר יליד 1988 (להלן: "מוחמד") ואשרף בדראן יליד 1993 (להלן: "אשרף"), (להלן: "הנפגעים"). כשעברו סמוך לחצר ביתו של הנאשם, נפל סמוך אליהם המטען שנזרק על ידי הנאשם. המטען התפוצץ וגרם לפציעתם של הנפגעים.

            כתוצאה ממעשי הנאשם נפגע מוחמד בכף ידו הימנית ובירכו השמאלית. בבית החולים, לשם הובהל, הוצא גוף זר מירכו השמאלית ומאגודל ידו הימנית ובוצעה תפירה של הפצע בירך שמאל. מוחמד אושפז למשך 5 ימים במחלקה הכירורגית/אורתופדית.

            כתוצאה ממעשי הנאשם נפגע אשרף בפניו ובשיניו, נגרמו לו קרעים וחתכים רבים בשפה העליונה ובחלל הפה ונשברו לו שיניים. אף הוא פונה לבית החולים, שם הוצא רסיס מהחלק הפנימי של לחיו השמאלית ונתפרו החתכים בלחיו בהרדמה כללית. אשרף אושפז במשך ימים רבים בבית החולים.

ב.         תסקיר שירות המבחן :

            בתסקיר מיום 1/7/08 פירט קצין המבחן - מר סלאמה נג'אר את הרקע האישי והמשפחתי של הנאשם. בתסקיר צויין שהנאשם עצור מזה 7 חודשים והמפגש עם החברה העבריינית בכלא גורמת לו להרגיש כאדם נחות, חסר ערך ומושפל. תחושותיו הן ניכור וזרות והוא חושש מתוצאות ההליך המשפטי.

            הנאשם הודה וקיבל אחריות על מעשיו, אולם, בשל אישיותו לפיה הוא נוטה לשטחיות וערפול, יכולתו הקוגניטיבית המוגבלת ואוצר המילים המצומצם אשר בפיו, התקשה הוא לבטא את עצמו ואת תחושותיו.

קצין המבחן ציין שהנאשם הינו דל מבחינת יכולת התובנה שלו, מודעותו הטיפולית נמוכה והוא מתקשה להעמיק ברבדים אחרים של חייו. לקצין המבחן ספק בדבר יכולתו של הנאשם להתרם מקשר טיפולי עם שירות המבחן ולפיכך, נמנע מהמלצה טיפולית אודותיו.

לסיכום, המליץ קצין המבחן להטיל על הנאשם ענישה משמעותית "שתחדד עבורו את ההבדל בין מותר לאסור", כהגדרתו.

ג.         ראיות לעונש :

            במסגרת הראיות לעניין העונש העיד מטעם המאשימה אביו של אשרף אשר הגיש מסמך כתוב (ט/1) וכן תמונה של אשרף כשהוא פצוע בבית החולים, ותאר את סבלו הרב של בנו בשל הפגיעות שסבל כתוצאה מהתפוצצות המטען.

בנוסף לצורך בטיפולים רפואיים ממושכים וכואבים, הפנה האב לסבלו הנפשי של בנו הצעיר (המטופל, לטענתו, על ידי פסיכולוג), בשל הפגיעה בפניו, הקושי באכילה, הצורך בניתוחים פלסטיים והבושה המלווים אותו.

            ב"כ הנאשם הפנה את בית המשפט לכך, שבאולם נמצאים שלושת דודיו של הנאשם ואמו והצביע על כך שבתוך המשפחה נערכה "סולחה" והיחסים חזרו להיות תקינים. (כדי לקצר את ההליכים, לא ביקש ב"כ הנאשם להעיד את קרובי המשפחה הנ"ל).

ד.         טיעוני הצדדים לעונש :